ילדינו פוגשים את נושא המוות באופן תיאורטי, מקריאה בספרים, או בצפייה בסרטים. אלה שלא חוו פטירת קרוב משפחה, פוגשים את המוות לראשונה, באופן מעשי, עם פטירתו של בעל החיים האהוב עליהם.

תגובתם תלויה בכמה גורמים:

> גילם

> השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים

> עוצמת הקשר שהיה להם עם חיית המחמד.

> ומודל ההתמודדות של הוריהם מהם הם לומדים.

בגילאי שנתיים עד שלוש

הם נמצאים בשלב התפתחותי, בו הם מרוכזים בעצמם ומעמידים את צרכיהם לפני צרכי אחרים. 

בגילם הם עדיין אינם מסוגלים להבין את משמעות המוות.

איך להתנהל מולם?

עליהם לדעת שחיית המחמד מתה ולא תחזור.

חשוב שנבהיר להם שהם לא עשו או אמרו דבר מה שגרם למות החייה.

אפשר ורצוי לבכות ולחשוף את הרגש והצער שלך בפני הילד, אבל באופן מבוקר, הנתפס כתגובה נורמלית לאובדן של חיית מחמד.

מתפקידנו לשמור על שגרת חיים רגילה שתאפשר להם להמשיך בחייהם ולחזק אותם.

חיית מחמד חדשה שתבוא למלא את מקום הקודמת תתקבל בגילאים אלה בקלות.

בגילאי ארבע עד שש

לרוב יש בגילאים אלה הבנה חלקית של נושא המוות, אך ללא הבנת הקביעות שלו. הם נוטים לחשוב שהחיה ישנה ותקום יותר מאוחר לשחק איתם.

הם עשויים לחוש כעס כלפי חיית המחמד שנפטרה, או לחשוב שהתנהגות רעה כלשהי אחראית למותה.

ביטויים של צער עשויים לכלול שינויים בהרגלי האכילה, השינה והמשחק, כמו גם בהפרעות בשלפוחית השתן.

איך להתנהל מולם?

לכלול אותו בכל סידורי הלוויה

לעודד אותם לצייר ולכתוב תכנים הנוגעים לאובדן.

לקבל בהבנה את ההרטבה החוזרת ולהבין שהיא נסיגה זמנית.

בגילאי שבע עד תשע

ילדים בגילאים אלה יודעים שהמוות הוא בלתי הפיך.

הם לרוב לא חושבים שזה עלול לקרות להם, וכשזה קורה הם עלולים להיות מודאגים לגבי מותם של הוריהם.

האבל יכול להתבטא בדרכים רבות, ביניהן בעיות בבית הספר, התנהגות אנטי חברתית, התנהגות רגרסיבית, תוקפנות, היצמדות יתר לבן משפחה ועוד.

איך להתנהל מולם?

כמו אצל הצעירים כך גם כאן, חשוב לחזק את ביטחונם שהם לא עשו או אמרו דבר שגרם למות חיית המחמד.

הם מאוד סקרנים ויכולים לשאול שאלות שונות ולעיתים גם מוזרות. הן טבעיות וטובות וחשוב לענות עליהן בכנות וביושר.

בגילאי עשר עד אחת-עשרה

ילדים בגילאים אלה לרוב מסוגלים להבין שמוות הוא דבר טבעי ובלתי נמנע, המשותף לכל היצורים החיים.

תגובתם למוות דומה לזו של המבוגרים המהווים עבורם מודל לחיקוי.

מוות של חיית מחמד יכול לעורר זיכרונות קודמים מכל סוג ולפתוח פצעים ישנים.

איך להתנהל מולם?

הנושא צריך להיות פתוח לדיון כדי להפחית חרדה ולהביא למזור.

הקשיבו להם, שבחו אותם על מחשבותיהם ועודדו אותם להביע את צערם בציור תמונות של חיית המחמד שלהם, בכתיבה עליהן ועוד.

כבדו את רצונם לשים בחדרם תמונה של חיית המחמד על מנת להשאירה קרובה ללבם.

לסיכום, עיבוד תהליך האבל וחזרה מהירה יחסית לשגרת החיים תלויה בשיתוף הילדים בחוויית האובדן, בהתאם לגילם ורמת הבנתם ומתן מקום לרגשותיהם ומצוקתם.

אנחנו לא צריכים לצפות בסרטונים של חתולים בפייסבוק בשביל לדעת שיש לכם יכולת זינוק מרהיבה, הבעיה היא שלא פעם הם משתמשים ביכולת הזאת בצורה לא ממש בטיחותית ולכן אנחנו מגלים שחתולים קופצים מחלונות ומרפסות מבלי לאמוד בצורה נכונה את המרחק, מה שמוביל למקרים מאוד לא נעימים.

בשביל למנוע מקרים כאלה, אנחנו צריכים להשתמש ברשתות למניעת נפילה של חתולים מחלונות או מרפסות. רשתות אלו מותקנות באופן כזה, שאם החתול מחליט לקפוץ, אז הוא לא מגיע אל הקרקע אל נופל על הרשת ויכול לטפס ממנה בחזרה למעלה. את הרשת אמור להתקין איש מקצוע שיש לו גם ידע בהתקנת רשתות אך גם רישיון סנפלינג, רישיון עבודה בגובה, כך הוא יוכל להציב את הרשת בכל מקום אליו החתול יכול להגיע. מן הסתם, לא כל אחד מאתנו יכול להגיע למקומות גבוהים שכאלה ולכן מוטב להזמין איש מקצוע שיעשה זאת בשבילנו.

למה חתולים קופצים מהמרפסת או מהחלון?

מומחים סבורים שהם עושים זאת בטעות. לחתולים בדרך כלל יש אינסטינקטים טובים והם יודעים לזנק וליפול נכון (מכאן הביטוי "ליפול כמו חתול"), הם לא נוהגים לקפוץ ממקומות שיש חשש שהם ייפלו או ייגרם להם נזק. 

העניין הוא, שלעיתים הם נופלים מחוסר תשומת לב ולעיתים הם פשוט לא אומדים נכון את המרחק ואת הגובה, לכן הם פשוט קופצים מבלי לדעת שהם עלולים להתרסק. צריך לציין עוד, שבמקרים מסוימים יש גורמים מסוימים שמעוררים בהם את הרצון לקפוץ, למשל, גורמים שמטעים אותם ויוצרים אצלם את המחשבה שהמרחק הוא כזה שהם יוכלו לעמוד בו. הרחקת חתולים מהחלון או מהמרפסת על ידי רשת שמונעת את נפילתם.

כיצד מתקינים רשת ומה צריך לדעת כשעושים את זה?

התקנת רשתות למניעת נפילת חתולים מהחלון או מהמרפסת, מתבצעת כאמור על ידי איש מקצוע, אשר סוקר את המקום ומציע לנו מהיכן עד היכן למתוח את הרשת. את הרשת יש למתוח באופן אפקטיבי כך שהיא תמנע את נפילת החתול אך גם באופן אסתטי, על מנת שהיא לא תיצור אי נוחות בעין. 

מדובר על רשת דקה אשר אמורה להיות חזקה מצד אחד ומצד שני רכה, לא מדובר ברשת ברזל אשר עלולה לגרום שברים לחתול בעת הנפילה וכן בימים חמים היא עלולה לגרום לו לכוויות, זו צריכה להיות רשת בד נוחה, כאשר לרוב בוחרים ברשת צפופה, כך גם קטן הסיכוי שהחתול יצליח להשתחל מתוכה כלפי מטה.

נקודות נוספות שצריך לזכור לגבי רשתות למניעת נפילות של חתולים הן, הרשת צריכה להיות כזו שהחתול לא יוכל ללעוס ולפורר אותה וכן היא צריכה להיות מוצבת כך שיהיה ניתן לנקות אותה מעת לעת, אחרת אנחנו עלולים לגלות כתמי לכלוך וצואה עליה.

בעת התקנת רשת חתולים, ידאג המתקין שיהיה לחתול גם מקום לטפס חזרה מעלה למרפסת או לחלון ממנו הוא קפץ.

מוות פתאומי של חיית מחמד אהובה גורם לייסורים רבים, שכן לא היה לנו זמן להתכונן לכך ולא הספקנו להיפרד כמו שרצינו. חיות מחמד רבות מוצאות את מותן בפתאומיות בתאונת דרכים או אפילו סתם כך, ללא סיבה נראית לעין.

בזכות התפתחות הרפואה והטכנולוגיה, יש כיום למרבית חיות המחמד חיים ארוכים ובריאים יותר. כולנו היינו רוצים שחיית המחמד שלנו תחייה חיים ארוכים ותמות בשלווה בשנתה, אך חלק מבעלי החיים, עקב מחלה או תאונה עלול להגיע למצב בו הוא חי חיי סבל. במצב זה אנו נדרשים לקבל החלטה האם לבצע המתת חסד.

מהי "המתת חסד"?

המתת חסד הוא מעשה של אהבה כלפי בעל החיים הסובל, שאינו מסוגל יותר ליהנות מהחיים, מטרתו לקצר את הסבל באמצעות "הרדמה" לצמיתות.

ההחלטה לסיים את החיים אף פעם לא קלה. היא אישית, אוהבת וכואבת מאד. נדרש אומץ רב למימוש החובה והאחריות האחרונה שלנו כלפי חיית המחמד הסובלת, שהעניקה לנו המון אהבה וידידות בחייה, כשאיכות חייה רצופה כאב והתדרדרות קשה במצבה.

הרופא הווטרינר אמנם לא יכול להחליט בשבילנו, אבל ביכולתו לעזור לנו להבין מתי הגיע הזמן להרפות גם מנקודת מבטו של בעל החיים:

    האם מדובר במחלה חשוכת מרפא?

    האם בעל החיים סובל?

    האם ניתן לטפל בו או להקל על סבלו?

רבים שואלים את עצמם האם לתת לה להישאר עד הסוף? אין לכך תשובה אחת, מדובר בהחלטה אישית מאד.

מדובר בהחלטה שמעורב בה חשבון נפש, במיוחד כשמדובר בחיית מחמד שבילינו איתה שנים ארוכות. לפיכך כדאי לזכור שעבור בעל החיים חשובה יותר איכות החיים מאשר אורכם.

פרידה אחרונה

לפעמים, אפשר לדחות את המתת החסד בעוד יום אחד, מבלי לגרום לסבל נוסף. ביום זה נרצה לפנק במיוחד את חיית המחמד שלנו:

לתת לה מזונות אהובים עליה שכבר היו אסורים לה, לחבק וללטף אותה, לישון בקרבתה, או כל דבר אחר שהייתם רוצים לעשות יחד.

כשמגיעים להחלטה שאין מנוס מהמתת חסד, יש שמעדיפים שלא להיות נוכחים במעמד הקשה הזה, אחרים מרגישים שזו חובתם האחרונה להיות שם, ורבים מגיעים בליווי חבר או בן משפחה למתן תמיכה רגשית. אלה גם אלה יודעים, שלמרות כאב הפרידה, הם יחושו הקלה בידיעה שעשו את הדבר הנכון ביותר עבור חיית המחמד שלהם וכי היא נחה בשלום על משכבה

אובדן של חיית מחמד הוא מאורע מורכב ועצוב. בכדי להקל על הקושי ולאפשר באמת להתאבל על חיית המחמד האהובה חשוב לעבור תהליך פרידה מסודר, שבסופו ירגישו כל המקורבים לחיה, שעשו כמיטב יכולתם לאפשר איכות חיים ובריאות טובה לחיה במהלך חייה עד רגעיה האחרונים.

החשיבות של תהליך פרידה מסודר ושלם מבעל חיים היא משמעותית מאד מאחר והאובדן יכול להציף חוויות דומות הקשורות לאבדן של חיות או אנשים מהעבר. הרגשות שעולים עשויים להיות מאד עוצמתיים דבר שימנע מלחוות את הסיטואציה הנוכחית בפרופורציה.

כאשר תפיסת המציאות שגויה בעלי החיה חווים סבל רב במקום להכיר בעובדה כי הם עושים מעשה של חסד אחרון עם חיית המחמד בסוף ימיה. גם החיה עצמה לעיתים סובלת ממחלה קשה והקושי של הבעלים לשחרר אותה, מאריך לעיתים את סיבלה.

תהליך ליווי משפחתי מסודר במרפאה יאפשר לעשות סדר בדברים, לכבד את העצב שעולה, לתת לו מקום ולשחרר את בעל החיים ממקום שלם, שמודה על התקופה המשותפת שהסתיימה ומאפשר להמשיך הלאה.

חלק חשוב מאד בתהליך הפרידה הוא האפשרות להתאבל ולהתייחד עם החיה המנוחה. ישנם אנשים המסוגלים לבצע את ההתייחדות בינם לבין עצמם אחרים זקוקים למקום פיזי לכך.

בית קברות לחיות מאפשר לרכוש חלקת קבר מסודרת ומכבדת שבה יוכלו בני המשפחה לבקר ולהתייחד עם זכר בעל החיים המנוח. הקבר מאפשר לסיים את הפרידה בהדרגה למי שעוד זקוק לזמן וגם לספק מקום שלו ומבודד בו אפשר ממש לבלות זמן איכות עם זיכרון הנפטר ללא היסחים מהסביבה. בית הקברות עצמו עוזר לנו להבין שהחיים ארעיים ונגמרים לבסוף וגם מראה לנו, שאנחנו לא לבד וחולקים את האובדן שלנו עם לא מעט בעלי חיות מחמד, שהקברים שלהם ממלאים את המקום. ניתן מידי פעם לפגוש במקום אבלים אחרים ולשתף זה את זה בתחושות ובזיכרונות שעולים ולא להישאר עם המועקה.

מקום קבורה חשוב מאד בעיקר כשמדובר בילדים שאיבדו חיית מחמד. אני משתדל מאוד לערב אותם בתהליך הפרידה בהתאם לגילם. לילדים יש יכולת מדהימה להכיל אובדן. הם מקבלים את הדברים כפשוטם ומגיבים בצורה אותנטית וללא מסיכות. אני מעודד אותם לצייר ציור או לכתוב מכתב פרידה שילווה את החיה בדרכה לגן העדן של חיות המחמד. ההכנה עצמה של הציור או המכתב והטמנתו בקבר עוזרות בעיבוד האובדן וההבנה כי החיה הלכה לעולמה ונמצאת במקום אחר שנקודת החיבור ביניהם היא חלקת הקבר.

כאשר בוחרים בית קברות חשוב שיהיה במרחק סביר ממקום המגורים. אמפטיה מצד הנהלת המקום חשובה מאד ברגעים רגישים כאלה. המיקום צריך להיות שקט ונעים והקבר עונה על דרישות המשפחה. מניסיוני בעבודה משותפת עם מדי סייקל בשנים האחרונות אני יכול להעיד כי הם עונים על כל הדרישות הללו והלקוחות שאני מפנה לשם תמיד מרוצים.

באדיבות: ד"ר ערן זיו מרפאה וטרינרית בנס ציונה - הבית הכתום